על הסכמי ממון וטרום נישואין

הסכם ממון הוא שם כולל להסכם טרום – נישואין ולהסכם המתגבש לאחר הנישואין.

חוק יחסי ממון בין בני זוג חל על בני זוג אשר נישאו וקובע כי בעת פטירה או גירושין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית מהרכוש והממון המשותף שצברו במהלך נישואיהם, למעט רכוש שנצבר לפני מועד הנישואין, ירושות ומתנות. 

בני זוג נשואים שמבקשים להחיל על עצמם מדיניות שונה מזו שקובע החוק, למשל מדיניות של הפרדה רכושית הקובעת כי במקרה של סיום נישואיהם יופרדו הנכסים שצברו במשך השנים, כך שיהיו שייכים לכל אחד בנפרד ולא יחולקו על פי כללי החוק, חייבים לעשות זאת בצורה מפורשת על ידי הסכם ממון. אחרת יחול עליהם שיתוף מכוח החוק.

הסכם ממון, במיוחד הסכם שנערך לפני הנישואין, הוא כלי להבטחת נישואין "שקטים" כשכל צד יודע מראש מהן זכויותיו וחובותיו. במקרה של סכסוך לאחר הנישואין – הסכמים אלו מפחיתים משמעותית מעצמת הסכסוך ולעיתים חוסכים מאבק משפטי ארוך שנים בבתי המשפט. על כן אין להקל ראש בניסוחם, שכן ניסוח נכון ומדויק חוסך מאבקים עתידיים ומפחית מתיחות במסגרת נישואין אשר נוצרת מאי וודאות.

את הסכם הממון יש לאשר בפרוצדורה הקבועה בחוק וזאת על מנת להבטיח את הסכמתם החופשית של בני-הזוג לאמור בהסכם. ביטול הסכם ממון, לאחר שאושר בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, הוא הליך מורכב וסבוך מאוד, אולם משרדנו נחל הצלחות בהליכים לביטול הסכם ממון שאושר, תוך שימוש בעילות של עושק, הטעיה ותרמית.

בני זוג ידועים בציבור אשר רוצים לערוך הסכם המסדיר את מערכת היחסים הכלכלית ביניהם, יעשו זאת ע"י הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור.